Deep in the valley

אם אתם רוצים לחזור לעבר , אז אתם חייבים לבוא לפה. אפילו לשבוע. לפתוח את הרדיו ולחשוב שחזרתם לשנת 82 . לא לא הגזמתי ,אין בוקר בלי השמעה של lady in red ו hotel California ואם כבר מעבירים תחנה לשירי רוק , זה כבר לוקח אותך לפחות עשור לאחור לסוף שנות ה60 , וזהו , אין השמעה של שירים עדכניים או כאלו שטוחנים בגלגלצ .עבורי דווקא ענין להקות הרוק משחק תפקיד לא רע. אני מוצאת את עצמי מפליגה בדמיון וחושבת שבזמן שהשדר מציג את השירים של הdoors או Led Zep , בהתלהבות כזו שכאילו זו הפעם הראשונה שיוצא להם שיר , אולי פתאום יצוצו להם ג׳ים , ג׳ימי או רוברט מאיזו פינה….. ולחשוב שמכאן יוצאים להם כל החידושים בעולם( כולל האייפון 13 החדש שלי). אבל הכי דיסוננס זה ללכת ברחוב הראשי ולראות את הדלוריאן בשיא תפארתה מעלה ומורידה את הדלת ולחשוב שעכשיו יצאה מפס הייצור בדיוק בשביל הסרט ״בחזרה לעתיד״. ובעצם מאחוריה ומלפניה חונות להן שתי טסלות שחורות. והכי הכי בחזרה לעבר זה לפגוש על בסיס יומיומי את החברים שלנו שפגשנו לפני 19 שנה על החוף בזנזיבר ולא נשארנו בקשר עד שבאנו לפה.