כשהתגייסתי לצבא , הכרתי בחורה שאמרה שהחלום שלה זה לגור בחיפה . באמת , זה מה שאמרה. (היא גרה בקיבוץ יטבתה ) אני ממש זוכרת את זה. היא אמרה שהיא רוצה לגור בעיר שבה ההר נושק לים . אני מקווה בשבילה שהיא הגשימה את החלום שלה. כי את החלום הזה, לגור על ההר, ולראות את הים אני הגשמתי. בישראל. אבל פה, זה כבר סיפור אחר. אני עמוק בתוך העמק הירוק עם כל ההרים היפים שמסביב והכל פה שטוח. העליות היחידות זה בכניסות לחניונים …. ומה עם הים? הים במרחק של שעה נסיעה , ים שהוא אוקייאנוס עם טמפרטורה מקסימלית של כמעט 0 מעלות כך שהוא בגדר "לראותו בלבד" , כי אחרת אתה בסכנת היפותרמיה. אז לפחות היו שמים איזה שלט קטן"ים" מעבר לפינה פה ,זה היה קצת עוזר לגעגעועים… !
ואם פעם חשבתי שהעלייה של רחוב בלפור בהדר זה משהו בגדר , לא אנושי, לפי ההגדרות שלי, אז איך אומרים, הכל יחסי בחיים. כי אם הייתי צריכה לגור בסן פרנסיסקו עם העליות והירידות שיש שם, כנראה שלא הייתי בחיים בשביל לכתוב שורות אלו… . הספיקו לי שני ביקורים בעיר בשביל להרגיש איך זה לעצור בזווית של 180 על מעבר חצייה. זה כמו שעוצרים באמצע רכבת הרים , רגע לפני הירידה. או רגע לפני העלייה. ואז לבעלי קיבה רגישה, הבטן מתהפכת והבחילה ….ואין צורך להמשיך…. מזל שלנהג הפרטי שלי זה לא מזיז…(תגידו, איך מלמדים שם נהיגה??????.)
אז לסן פרנסיסקו יש בתים ויקטוריאנים צבעוניים אבל, אני לא מקנאה באנשים שגרים שם בכלל! ואם הייתה תחרות רחובות שיש להם ירידות ועליות, אז חיפה היית זוכה במקום טוב באמצע!
Deep in the valley 
כתיבת תגובה