זה לא סוד שאני טיפוס נוסטלגי, וששנות ה80 היו בשבילי לא רק ״שנות הקסם , The wonder years״ (הסדרה שהייתה אהובה עליי ושודרה באותה תקופה) אלא השנים שבהם גדלתי והתעצבתי. וזה גם נכון שיש לי זיכרון של פיל שזוכר בדיוק רב אירועים, את הטובים והרעים לפרטי פרטים. ועכשיו שאני כאן, הרחק מכל אותם אירועים , מראות , מנגינות ואנשים, אני נזכרת הרבה ועולים לי הרבה זכרונות…ואולי בעצם, הסיבה האמיתית היא שאני קצת רוצה להרגיש שוב כמו אותה ילדה ביסודי בשנות ה80 ולא כמו מי שהרבה מאוד מונח לה על הכתפיים בשלב זה של החיים…והרבה מאוד תלוי בה כאן…
Deep in the valley
עמוק בעמק הסיליקון
Deep in the valley 
כתיבת תגובה