אם הייתי בארץ אז היינו חוגגים את טו בשבט. קצת נפגשים ואוכלים פירות מסוכרים. כיאה למסורת. אבל זה לא מה שאני אוהבת בחג הזה. יש משהו שכן השריש את עצמו במערכת הפדגוגית בחינוך בישראל וזה החידון עצים הבית ספרי. זה היה בבית ספר היסודי שלי וזה המשיך לבית הספר היסודי של הילדים שלי. כל שנה צריכים ללמוד בעל פה את שמות העצים ולקשר לתמונות ויש תחרות בין התלמידים. וכל שנה הייתי שם תמיד במקומות הראשונים, שילוב של זיכרון ואהבת הארץ. אני אפילו לא יכולה לדמיין חידון כזה כאן. כזה שפעעעע של עצים שכנראה חידון כזה מתאים רק לרובוטים או משחקי מחשב. וזה בדיוק מה שמתאים להגיד עליו "ארץ ישראל הקטנה". אז נצא לחגוג את יום MLK או בעברית את יום מרטין לותר קינג, שזה חביב, אבל נו , באמת עוד יום חופש בלי מסגרות???? מזל שאני לא עובדת😀


כתיבת תגובה