Deep in the valley

כשהגענו לפה , בדיוק לפני חצי שנה, חיפשתי מהר מהר איך לגרום לילדים להרגיש בבית או לפחות לתת הרגשה של כל מה שצברו עד כה בחלק של ההובי'ס לא יילך לאיבוד. לזיו חיפשתי מסגרת של טיפוס, מצאתי מתחם שגדול פי 4 מהמתחם שהיה מטפס בחיפה, אבל מסתבר שהמקום זה לא מספיק. צריך גם פרטנר מתאים, אז עדיין עובדים על זה. ..לאגם חיפשתי מסגרת ספורטיבית כייפית לאחרי הצהריים ומצאתי משהו קרוב ויחסית נעים, אבל ללטם… זה כבר ליגה אחרת.

בארץ עשתה אקרובטיקה כמה שנים, ככה קצת גלגלונים ופליקפלאקים לאחור בקטנה , אמנם בנבחרת של "מעופפי חיפה" אבל לא הכי התבלטה שם. כשהתחילה הקורונה , בהחלטה משותפת פרשה ועברה לרקוד קצת ג'אז מודרני במוסד חיפאי ידוע. אז נשאלה השאלה מה נעשה עכשיו עם כל היופי הזה? נשלב! נשלב בין ריקוד לאקרובטיקה במסגרת של מעודדות CHEERS (ככה קוראים לזה פה), שאת זה כנראה אפשר לעשות רק בארצות הברית , ארץ הספורט . ובאמת ובאמת , לא דמיינתי שהבנות האלה שקופצות לאולם ספורט בהפסקות , קופצות ומקפיצות באויר ועושות כל מיני פירמידות בשתי דקות, יהפכו להיות חלק מהחוויה הפרטית שלי.

אז ככה, לא הלכנו על סתם "חוג" שבאמת היה יכול להיות נחמד. לא יודעת מה עבר עליי , אבל דרשתי שהמאמנת "על" תעשה לה בחינה ותראה אם היא מתאימה לנבחרת. בעצם לא הכי ידעתי למה אני מכניסה את לטם , או יותר נכון , מכניסה אותנו! אז אנחנו בTRAVEL TEAM מה שאומר שיש תחרויות בסופי שבוע בכל רחבי קליפורניה, וזה נע בין מרחקים של 5 ו9 שעות נסיעה , שצריך להגיע בגפנו למקומות עם שמות מוזרים שרק שומעים בסרטים.

ומה אני אגיד לכם, מאז אנחנו מוצאים את עצמנו נוסעים לתחרויות ברחבי קליפורניה, עם ריסים מלאכותיים , מחליק שיער ובגדים מצועצעים ו… נהנים מכל רגע! כן, מהחוויה האמריקאית, שהספורט זה משהו ששווה לחיות בשבילו, להיות בבתי מלון מיושנים וחסרי קומקום חשמלי , בלי ארוחות בוקר וציוד בסיסי, להתחכך באמריקאים מפונפנים והעיקר לראות אותה על הבמה!! גם אם הקבוצה בסוף מגיעה במקום אחרון(ליגת על זה לא מילה) אבל בשבילנו זה ראשון ! והאמת מזל שלא ראשון , כי אחרת כבר היינו צריכים להזמין כרטיסים לפלורידה, לדיסניוורלד , ששם מתקיימת התחרות אינטרנשיונל של הצ׳ירס. אז נאלץ לבקר בדיסניוורלד בהזדמנות אחרת😄😄

מזמינה אתכם לשפוט בעצמכם, לאיזה רמה אתם הייתם מגיעים בתחרות כזו ???