קטגוריה: כללי
-
אפוקליפסה עכשיו
אם כבר סרטי מלחמה על מלחמת ויטנאם אז הוא בהעדפה עליונה. אחריו מגיע "בוקר טוב ויטנאם". בכל אופן, מהסרט הזה אני למדתי קצת היסטוריה וגם קצת על הברוטליות של אנשי הוייטקונג. והשבוע הזדמן לי לשמוע ממש מקרוב סיפורים על השכנים הרחוקים במזרח ממקור ראשון. במקור ראשון הכוונה היא לספרית של זיו שמצאתי בחיפושי כאן אחר…
-
סנאים, עורבים או חזירי בר?
מיץ היא לא סתם חתולה גינגית. היא סמל הגינגיות. נראית כזו מחוספסת מבחוץ ועדינה מבפנים. השארנו אותה מאחור בטריטוריה שלה. והיא עדיין שם. מחכה לנו. ככה לפחות אומרים הדיירים. אז בינתיים אימצה אותנו הסנאית הזו שבתמונה שבאה לבקר כל יום באותה שעה בערך , אפילו שכבר סיימה לאכול את הפרחים של עץ ההיביסקוס שלנו. על…
-
קפסולת זמן
הזמן הוא אישיו בחיי. תמיד היה . הכל נמדד במושגים של שעון חול. כמה זמן עבר וכמה זמן נשאר. בארץ כשרצתי ממקום למקום , פחות הרגשתי. או איך אומרים, פחות או יותר. פה זה יותתתר. כנראה שלקחתי קפסולה מהסוג של extended release )ER) ולא את ( IR ( immediate release . כי זה מפמפם לאט…
-
כך אהפוך למלכה אמיתית
למערכת הבריאות פה, לא מתרגלת. כנראה לוקח זמן להפוך לאמריקאי שחושב רק במונחים של פרו אקטיביות ולא במונח של "זבנג וגמרנו". השבוע, קבעתי תור לרופא שיניים, לטיפול שיננית. אומנם הסבירו לי בטלפון שלפני הטיפול ייתבצע בדיקה של PATIENT EXAM ורק אחרי זה הטיפול , אבל לא ייחסתי לזה כל כך חשיבות. וגם אמרתי לעצמי שתוך…
-
חידון איזה חג היום?
אם הייתי בארץ אז היינו חוגגים את טו בשבט. קצת נפגשים ואוכלים פירות מסוכרים. כיאה למסורת. אבל זה לא מה שאני אוהבת בחג הזה. יש משהו שכן השריש את עצמו במערכת הפדגוגית בחינוך בישראל וזה החידון עצים הבית ספרי. זה היה בבית ספר היסודי שלי וזה המשיך לבית הספר היסודי של הילדים שלי. כל שנה…
-
ביקרתי בחלם? או אולי הייתי בסוג של הלם
״חלם בהלם״ זו לא רק תוכנית בערוץ חינוכית 23, זה ממש כאן ממול. הייתי שם ממש אתמול. אם אמשיך עם ההשוואה למקומות בישראל , אז המקום שהיינו, העיר בייקרספילד, כביכול שדות האופים, הוא הצ׳ק פוסט בדרך לחיפה, עם כל חביות הענק ובתי הזיקוק. היה שם את אותו הריח ומראות, ולצערי, אופים לא פגשתי שם, רק…
-
קוטב צפוני או דרומי
לפעמים בתוך כל ההמולה , ההסעות, הנסיעות , הבתי מלון , החופשות , האנשים , הנופים , החוויות החדשות והמרחבים, פשוט בא לי להיות עם עצמי. בחדר שלי, במיטה שלי עם הכרית שלי, במקלחת שלי והכיור שלי ובעיקר בשקט. עם שגרה מסויימת , שלא כל רגע קופצת ומשתנה. וזה נכון שאני אוהבת אקשן ואוהבת לטרוף…
-
מרימה את הדגל לאהבה
יש פה מסורת של תליית דגלים על הבתים שמסמלים את הסיבה למסיבה הבאה. וזה קורה בדיק כמו לסינדרלה ! בשעה 12 בלילה, בלילה שבו מסתיים החג , ישר מורידים את הדגל לחצי התורן ומחליפים את הדגל לדבר הגדול הבא. לא נתנו לעכל את סיום ההלוואין ומיד תלו את דגל חג הקריסמס. איך שהסתיים הקריסמס ,…
-
מסתבר שהגודל משחק תפקיד
זה לא קל לשבת מרחוק ולשמוע את החדשות בארץ. לשמוע מאמא או חברה שכמעט ולא רואים אנשים בסופר, בקניון או ככה סתם ברחוב . לחשוב שהמדינה תיכף נבלעת לאיזה בור , זה ממש לא כיף. ( כזו אני מגזימנית גם בחרדות) במיוחד שהזמן שלי מתקתק עד החזרה. לראות בחדשות את המסעדות שנסגרות, בתי הקפה ,…
-
הו ארצי, הו שלמה
את שלמה היכרתי בזכות שכן שלי. הוא גר בבית ממול והיה נוהג לשים את "חום יולי אוגוסט" בשיא הווליום כמעט בכל שעות היום. זה היה אי אז בסוף שנות ה80. אח"כ הייתי מאזינה קבועה של "גל ירוק" בגלי צהל בשנות ה90 בשבתות, וקבוע היו שמים את השיר "אבל אני הוא אדם המחופש לחייל " ורק…
-
טוויסט בעלילה- דברים שאני מלמדת כאן בעמק!
נכון שמהרגע שהגעתי לפה, אני עובדת ללא הפסקה בייצור מגירות נוספות במוח , לדברים חשובים פחות או יותר , אבל מסתבר שאני גם מייצרת איזשהי סימביוזה ולא רק טפילות. אז אני אתחיל. הגענו לפה בעקבות העבודה של אביעד , עם ויזה שמאפשרת רק לו לעבוד . תהליך הגשת אישור עבודה ל"אישה של…" לוקח במינימום (מהסיפורים…
-
חשיפה במייל
אמנם פה לא מתקבל ווטאפ שההתחלה שלו זה , ״הורים יקרים.. הייתה חשיפה ״.. ואז מבול של שאלות ונסיונות מי נחשף , איך ומה ההשלכות. פה הכל במיילים. (כי פה הווטאפ הוא רק לישראלים והודעות טקסט פה זה עדיין הדבר הגדול הבא) ועם כותרת כזו- possible covid exposure ובגוף המייל יש מלא הנחיות, אבל שהן…
-
16 דברים שלמדתי בברייק אחד של 10 ימים
1. שברייק זה חופשה ארוככככהה , ככה סתם באמצע החורף, למי שלא חוגג קריסמס. 2. שאפשר להכניס למזוודה אחת גדולה ציוד ל10 ימים ל5 אנשים , וגם אם מדובר בציוד לטמפרטורות של 0 מעלות. 3. שב10 ימים אפשר לראות גם מדבר צחיח עם קקטוסים ענקיים וגם סלעים מושלגים, סלעים אדומים בוהקים, דיונות חול אין סופיות…
-
פודקאסטים מומלצים
https://judithkatzpodcast.simplecast.com/ פודקאסטים "חושבים טוב", ובמיוחד פרק 110- קול נעים של יהודית והרבה טיפים לאיך לטרוף את העולם , לקבל השראה ולהיות מסוקרנים לגבי הסביבה . וגם … כמה ידע בעולם הזה יקר מפז. אני שומעת אותו באפיזודות ממש קצרצרות, בדרך מ.. או בדרך ל… נטע דרוקמן- https://www.nettadruckman.com/ לפתוח את הצא'קרות מתוך הפודקאסט MINDSET – פרק…
-
משל האבנים
באמצע ההר, במעלה הגשר של השטן (Devil Bridge) ככה נקרא המקום , כולם עוצרים לבנות את המגדל שלהם מהאבנים. אז גם אני עצרתי לרגע וחשבתי על עצם הענין ומה מסמלות בשבילי האבנים הגדולות והקטנות בחיים. אז באמת הרחקתי לכת ועשיתי הרבה ויתורים בשביל להגיע עד למעלה הגשר הזה , וזה גם לא נאמר כמשל, כי…
-
חייך אכלת אותה
בחיים אני ישראלית, אבל בטיולים , אני יפנית. ״תעמדו רגע!״ .. ״תסתכלו אליי״.. ״רגע , שוב פעם.. !זה רק חלק מרפרטואר המילים שאני משתמשת בו כלפי הסובבים שלי, בזמן מלאכת התיעוד…וזה לא משנה באיזה חלק של העולם נמצאים. וזה גם לא תמיד משנה לי אם הם רוצים או לא רוצים😌. ותשימו לב, שהפרדתי בין טיולים…
-
אשליות שכאלה
מתישהו בעתיד, יהיה לי זמן להדפיס את כל התמונות שאני מצלמת ולסדר ולערוך באלבום דיגיטלי, כמו פעם .וכשהספר יהיה מודפס ומבריק בכריכה כרומית ויהיה מאוד כיף להסתכל בתמונות ולהתרשם מהמקומות.. רק אני אזכור בדיוק את הרגע שהיה שנייה לפני החיוך למצלמה או את השניה שאחרי הקליק על המצלמה… 😕😕😕
-
לאן נעלם בילי
מאז שהגעתי לפה, לסדונה, אני לא מפסיקה לחשוב עליו. על בילי. איפה הוא? לאן נעלם? איך זה יכול להיות שז׳אנר שלם של סרטי מערבונים הלך לו לאיבוד בשלושים שנה האחרונות. אני חושבת על זה שהילדים שלי לא יכולים להבין את כמות הזכרונות שעולים לי בכל רגע שאנחנו מטיילים בנוף המדהים הזה. את הזיכרון של שבת…
-
קורונה ושאר ירקות
מאז שהגענו ובכלל בשנתיים האחרונות, הקורונה מככבת. בארץ, היא לרגע לא ירדה מהכותרות, אבל כאן זה משהו שאין לי דרך לדעת אם הוא מדובר ברמה הדקתית בחדשות פה. אני לא רואה ולא מתעניינת. שמה מסיכה ויוצאת לדרך, כמו כולם פה. שזה יפה לראות את זה. מגדול עד קטן. מה שכן, גיליתי על עוד מחלות חדשות…
-
שכחו אותי בבית
אני מתה על הסרט הזה. ואני נוטה להיזכר בו בכל מיני סיטואציות. טובות ורעות. פעם אחרונה שהזכרתי אותו , היה שקולגות שלי נסעו להודו ואני נשארתי לי לשמור על המשרד, אז הרגשתי ככה. אבל עכשיו, אני ממש בסצנה מהסרט, בשדה התעופה בדרך לחופשת קריסמס בערב החג עצמו. ורק מקווה שלא שכחתי אף אחד מהילדים שלי…
Deep in the valley 